צור קשר

מדענים מהנדסים מצבי זיכרון בקנה מידה מולקולרי, ועולים על מגבלות המחשוב המסורתיות

בינה מלאכותית

מדענים מהנדסים מצבי זיכרון בקנה מידה מולקולרי, ועולים על מגבלות המחשוב המסורתיות

mm

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת לימריק חשפה גישה חדשנית לתכנון מולקולות למטרות חישוביות. שיטה זו, השואבת השראה מתפקוד המוח האנושי, טומנת בחובה פוטנציאל לשפר באופן דרמטי את המהירות ויעילות האנרגיה של מערכות בינה מלאכותית.

צוות המחקר, בראשות פרופסור דמיאן תומפסון במכון ברנל, גילה טכניקות חדשות למניפולציה של חומרים ברמה המולקולרית הבסיסית ביותר. ממצאיהם, שפורסמו לאחרונה ב... טבע, מייצגים קפיצת מדרגה משמעותית בתחום מחשוב נוירומורפי – ענף במדעי המחשב שמטרתו לחקות את המבנה והתפקוד של רשתות עצביות ביולוגיות.

המדע שמאחורי פריצת הדרך

בלב תגלית זו טמונה גישה גאונית לרתום את התנועות הטבעיות של אטומים בתוך מולקולות. פרופסור תומפסון מסביר, "אנו משתמשים למעשה בתנועות הטבועות באטומים כדי לעבד ולאחסן מידע." שיטה זו מאפשרת יצירת מצבי זיכרון מרובים בתוך מבנה מולקולרי יחיד, שכל אחד מהם מתאים למצב חשמלי ייחודי.

גישת הצוות שונה באופן משמעותי ממחשוב מסורתי מבוסס סיליקון. במחשבים קונבנציונליים, מידע מעובד ומאוחסן באמצעות מצבים בינאריים - דלוק או כבוי, 1 או 0. עם זאת, התכנון המולקולרי של צוות לימריק מאפשר ריבוי של מצבים בתוך מרחב קטן יותר מאטום, מה שמגדיל באופן דרמטי את צפיפות המידע ואת יכולת העיבוד.

מניפולציה זו בקנה מידה מולקולרי מטפלת באחד האתגרים העקשניים ביותר במחשוב נוירומורפי: השגת רזולוציה גבוהה. עד כה, פלטפורמות מחשוב בהשראת המוח הוגבלו לפעולות בעלות דיוק נמוך, מה שהגביל את השימוש בהן במשימות מורכבות כגון עיבוד אותות, אימון רשתות עצביות ועיבוד שפה טבעית. פריצת הדרך של צוות לימריק מתגברת על מכשול זה, ופותחת אפשרויות חדשות ליישומי בינה מלאכותית מתקדמים.

על ידי תפיסה מחדש של ארכיטקטורת המחשוב הבסיסית, החוקרים יצרו מערכת המסוגלת לבצע עומסי עבודה עתירי משאבים ביעילות אנרגטית חסרת תקדים. המאיץ הנוירומורפי שלהם, בראשות פרופסור סריטוש גוסוואמי במכון ההודי למדע, משיג קצב מרשים של 4.1 טרה-פעולות לשנייה לוואט (TOPS/W), המסמן התקדמות משמעותית בכוח החישוב ושימור האנרגיה.

ההשלכות של תגלית זו חורגות הרבה מעבר למחקר אקדמי. כפי שמציין פרופסור תומפסון, "פתרון יוצא דופן זה יכול להוות יתרונות עצומים לכל יישומי המחשוב, החל ממרכזי נתונים צמאי אנרגיה ועד מפות דיגיטליות עתירות זיכרון ומשחקים מקוונים." הפוטנציאל למערכות מחשוב יעילות, חזקות ורב-תכליתיות יותר יכול לחולל מהפכה בתעשיות החל מבריאות וניטור סביבתי ועד שירותים פיננסיים ובידור.

יישומים פוטנציאליים והשפעה עתידית

בעוד שההשלכות המיידיות על מרכזי נתונים ו קצה ברור שפריצת דרך זו בתחום המחשוב המולקולרי עשויה לזרז חדשנות במגוון רחב של מגזרים. בתחום הבריאות, למשל, מערכות נוירומורפיות מדויקות אלו עשויות לאפשר ניתוח בזמן אמת של נתונים ביולוגיים מורכבים, ובכך לחולל מהפכה בתהליכי רפואה מותאמת אישית וגילוי תרופות.

יעילות האנרגיה של הטכנולוגיה הופכת אותה למבטיחה במיוחד לחקר החלל ולתקשורת לוויינית, שבהם מגבלות צריכת חשמל מהוות אתגר משמעותי. חלליות מאדים או חלל עמוק עתידיות יוכלו להפיק תועלת ממחשוב מובנה חזק יותר מבלי להגדיל את דרישות האנרגיה.

בתחום מדעי האקלים, מחשבים מולקולריים אלה עשויים לשפר את יכולתנו לדמות מערכות סביבתיות מורכבות, מה שיוביל לתחזיות אקלים מדויקות יותר ולקבלת החלטות מדיניות מושכלות יותר. באופן דומה, בתחום הפיננסים, הטכנולוגיה עשויה לשנות אלגוריתמים של הערכת סיכונים ומסחר בתדירות גבוהה, ובכך ליצור שווקים יציבים ויעילים יותר.

הקונספט של "everyware" - שילוב יכולות מחשוב בחפצים יומיומיים - פותח אפשרויות מרתקות. דמיינו בגדים שיכולים לנטר את בריאותכם ולהתאים את הבידוד שלהם בזמן אמת, או אריזות מזון שיכולות לזהות קלקול ולהתאים אוטומטית את מנגנוני השימור שלהן. מבנים יכולים להפוך ליותר ממבנים סטטיים, לייעל באופן דינמי את צריכת האנרגיה ולהגיב לשינויים סביבתיים.

ככל שהמחקר מתקדם, אנו עשויים לראות את הופעתן של מערכות היברידיות המשלבות מחשוב מסורתי מבוסס סיליקון עם רכיבים נוירומורפיים מולקולריים, תוך מינוף החוזקות של שתי הגישות. דבר זה עשוי להוביל לפרדיגמה חדשה בארכיטקטורת המחשוב, לטשטש את הגבולות בין חומרה לתוכנה, ולחולל מהפכה פוטנציאלית באופן שבו אנו מתכננים ובונים מערכות חישוביות.

בשורה התחתונה

פריצת הדרך של אוניברסיטת לימריק בתחום המחשוב המולקולרי היא שינוי פרדיגמה שעשוי להגדיר מחדש את מערכת היחסים שלנו עם חישוב. על ידי שילוב יעילותם של תהליכים ביולוגיים עם הדיוק של מערכות דיגיטליות, חדשנות זו פותחת דלתות לאפשרויות שרק התחלנו לדמיין. כשאנו עומדים על סף עידן חדש זה, הפוטנציאל לשינוי טרנספורמטיבי בתעשיות ובחברות הוא עצום, ומבטיח עתיד שבו חישוב אינו רק כלי, אלא חלק בלתי נפרד ובלתי נראה מחיי היומיום שלנו.

אלכס מקפרלנד הוא עיתונאי וכותב בתחום הבינה המלאכותית, החוקר את ההתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית. הוא שיתף פעולה עם סטארט-אפים ופרסומים רבים בתחום הבינה המלאכותית ברחבי העולם.