בדל ילדים, בינה מלאכותית ואתיקה: כיצד ילדים תופסים ומתייחסים אל אלקסה ורומבה - Unite.AI
צור קשר

אֶתִיקָה

ילדים, בינה מלאכותית ואתיקה: איך ילדים תופסים ומתייחסים אל אלקסה ורומבה

יצא לאור

 on

תמונה מאת ברנדון רונצ'וק ב- Unsplash

מחקר שנערך לאחרונה על ידי פסיכולוגים התפתחותיים של Duke חקר כיצד ילדים תופסים את האינטליגנציה והרגשות של מכשירי בינה מלאכותית, תוך השוואה ספציפית בין הרמקול החכם Alexa לשואב הוואקום האוטונומי Roomba. חוקרים גילו שילדים בגילאי ארבע עד אחת עשרה נטו לראות באלקסה יש יותר מחשבות ורגשות דמויי אדם בהשוואה לרומבה.

ממצאי המחקר פורסמו באינטרנט ב-10 באפריל בכתב העת Developmental Psychology.

המחברת הראשית תרזה פלנגן קיבלה השראה חלקית מהתיאורים ההוליוודיים של אינטראקציות בין אדם לרובוט, כמו אלה שנראו ב"Westworld" של HBO. במחקר השתתפו 127 ילדים בגילאי ארבע עד אחת עשרה, שצפו בקטע של 20 שניות של כל טכנולוגיה ולאחר מכן ענו על שאלות לגבי המכשירים.

"בווסטוורלד ובסרט Ex Machina, אנו רואים כיצד מבוגרים עשויים לקיים אינטראקציה עם רובוטים בדרכים המאוד אכזריות והאיומות הללו", אמר פלנגן. "אבל איך הילדים יתקשרו איתם?"

טיפול במכשירי AI בכבוד

למרות ההבדלים באינטליגנציה הנתפסת בין אלקסה לרומבה, ילדים בכל קבוצות הגיל הסכימו שזה לא נכון להכות או לצעוק על המכונות. עם זאת, ככל שילדים גדלו, הם דיווחו שזה מעט יותר מקובל לתקוף טכנולוגיה.

"נראה שילדים בני ארבע וחמש חושבים שאין לך את החופש לעשות הפרה מוסרית, כמו לתקוף מישהו", אמר פלנגן. "אבל ככל שהם מתבגרים, נראה שהם חושבים שזה לא נהדר, אבל יש לך את החופש לעשות את זה."

המחקר גילה שילדים האמינו בדרך כלל שלאלקסה ולרומבה אין את היכולת להרגיש תחושות גופניות כמו לבני אדם. הם ייחסו לאלקסה יכולות נפשיות ורגשיות, כמו היכולת לחשוב או להתעצבן, בעוד שהם לא חשבו אותו הדבר על רומבה.

"אפילו בלי גוף, ילדים צעירים חושבים שלאלקסה יש רגשות ונפש", אמר פלנגן. "וזה לא שהם חושבים שלכל טכנולוגיה יש רגשות ומוחות - הם לא חושבים שיש לרומבה - אז זה משהו מיוחד ביכולת של האלקסה לתקשר מילולית."

פלנגן ויועצת הבוגרים שלה תמר קושניר, חברת סגל במכון דיוק למדעי המוח, מנסים כעת להבין מדוע ילדים חושבים שזה לא בסדר לתקוף את הטכנולוגיה הביתית.

השלכות ושאלות אתיות

ממצאי המחקר מספקים תובנות לגבי הקשר המתפתח בין ילדים לטכנולוגיה, ומעלות שאלות אתיות חשובות בנוגע לטיפול במכשירים ומכונות בינה מלאכותית. לדוגמה, האם ההורים צריכים לדגמן התנהגות טובה עבור ילדיהם על ידי תודה למכשירי AI כמו Siri או ChatGPT על עזרתם?

המחקר גם מדגיש את הצורך לבחון האם ילדים מאמינים שטיפול גרוע במכשירי בינה מלאכותית הוא שגוי מבחינה מוסרית, או פשוט כי זה עלול להזיק לרכוש של מישהו.

"זה מעניין עם הטכנולוגיות האלה כי יש היבט נוסף: זה חתיכת רכוש", אמר פלנגן. "האם ילדים חושבים שאסור לך לפגוע בדברים האלה כי זה לא בסדר מבחינה מוסרית, או כי זה רכוש של מישהו והוא עלול להישבר?"

אלכס מקפרלנד הוא עיתונאי וסופר בינה מלאכותית הבוחן את ההתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית. הוא שיתף פעולה עם סטארט-אפים ופרסומים רבים של AI ברחבי העולם.