המוח האנושי מגיב אחרת למשחקי טניס שולחן מול יריבים בני אדם ומכונות

חוקרים מאוניברסיטת פלורידה מצאו כי המוח של שחקני טניס שולחן מגיב בצורה שונה כאשר משחקים נגד יריבים אנושיים בהשוואה ליריבי מכונות. ה ללמוד, בראשות הסטודנטית לתואר שני אמנדה סטודניצקי והיועצת שלה, דניאל פריס, פרופסור להנדסה ביו-רפואית, שאפו להבין כיצד המוח שלנו מגיב לדרישות של ענפי ספורט מהירים כמו טניס שולחן וכיצד בחירת היריב משפיעה על תגובה זו.

פריס הסביר את משמעות המחקר: "בני אדם באינטראקציה עם רובוטים הולכים להיות שונים מאשר כאשר הם מתקשרים עם בני אדם אחרים. המטרה ארוכת הטווח שלנו היא לנסות להבין איך המוח מגיב להבדלים האלה".

בחינת מדעי המוח מאחורי ביצועי ספורט

ביצועי המוח במהלך פעילות ספורטיבית היו נושא לעניין של חוקרים במשך שנים. בענפי ספורט מורכבים ומהירים כמו טניס שולחן, הבנה כיצד המוח מעבד מידע ושולט בתנועות יכולה לספק תובנות חשובות לגבי אימוני ספורט ופיתוח שיטות אימון יעילות יותר.

למחקר הזה יש גם השלכות על עתיד האינטראקציות בין אדם לרובוט, שכן רובוטים הופכים נפוצים ומתוחכמים יותר בהיבטים שונים של חיי האדם. הבנת תגובת המוח לעמיתים רובוטיים יכולה לעזור להפוך בני לוויה מלאכותיים ליותר טבעיים ולשפר את שילובם בחיי היומיום שלנו.

כדי לחקור את תגובת המוח במהלך משחקי טניס שולחן, סטודניצקי ופריס השתמשו בכובע סריקת מוח המצויד ב-240 אלקטרודות. זה איפשר להם להתמקד בקורטקס הפריאטו-אוקסיפיטלי, האזור האחראי על הפיכת מידע חושי לתנועה. הם תיעדו את הפעילות המוחית של שחקנים בזמן שהם שיחקו נגד יריבים אנושיים וגם נגד מכונת הגשת כדור.

סטודניצקי אמר, "רצינו להבין איך זה עובד עבור תנועות מורכבות כמו מעקב אחר כדור בחלל ויירטו, וטניס שולחן היה מושלם עבור זה."

סנכרון לעומת דה-סינכרון: תגובת המוח למתנגדים שונים

החוקרים הבחינו שכאשר משחקים נגד אדם אחר, הנוירונים של השחקנים עבדו יחד, והציגו סנכרון. לעומת זאת, כאשר משחקים נגד מכונת הגשת כדור, הנוירונים במוחם לא היו מיושרים אחד עם השני, מה שהוביל לביטול סנכרון.

פריס הסביר את ההבדל: "אם יש לנו 100,000 אנשים באצטדיון כדורגל וכולם מריעים יחד, זה כמו סנכרון במוח, וזה סימן שהמוח רגוע. אם יש לנו את אותם 100,000 אנשים אבל כולם מדברים עם החברים שלהם, הם עסוקים אבל הם לא מסונכרנים. בהרבה מקרים, הדה-סינכרון הזה הוא אינדיקציה לכך שהמוח עושה הרבה חישובים בניגוד לשבת ולבטל את הסרק".

הצוות חושד שהמוח של השחקנים היה פעיל יותר בזמן שהמתינו להגשות רובוטיות מכיוון שהמכונות לא מספקות רמזים למה שהם הולכים לעשות הלאה. ההבדל הזה בעיבוד המוח מצביע על כך שאימון עם מכונה עשוי לא להציע את אותה חוויה כמו לשחק מול יריב אמיתי.

העתיד של אימוני ספורט בסיוע מכונה

למרות שהמחקר מדגיש את ההבדלים בפעילות המוח כאשר מתמודדים עם יריבים אנושיים ומכונות, הוא אינו שולל את הערך של אימון בעזרת מכונה. סטודניצקי מאמין שמכונות ימשיכו למלא תפקיד משמעותי באימוני ספורט: “אני עדיין רואה ערך רב בתרגול עם מכונה. אבל אני חושב שמכונות הולכות להתפתח בעשר או 10 השנים הבאות, ויכולנו לראות התנהגויות נטורליסטיות יותר לשחקנים להתאמן נגדם".

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, סביר להניח שמכונות יהפכו להיות מסוגלות יותר לחקות התנהגות אנושית ולספק חוויות אימון מציאותיות יותר. על ידי הבנת הניואנסים של פעילות המוח האנושית בתגובה למתנגדים שונים, חוקרים יכולים לתרום לפיתוח שיטות אימון יעילות יותר ולשפר