רכישות בינה מלאכותית: מי מוביל את המטען ומדוע?

בינה מלאכותית (AI) יש השפעה משמעותית על מגזרים שונים כמו בריאות, פיננסים, חינוך ובידור. טכנולוגיה זו מעצבת מחדש את הפעילות העסקית, ומוכיחה את הפוטנציאל הבלתי מעורער שלה לשנות תעשיות שונות. עם זאת, פיתוח פתרונות AI אינו חף מאתגרים. זה דורש שילוב ייחודי של מיומנויות מיוחדות, משאבים משמעותיים ומערכי נתונים עצומים.

בתגובה למורכבויות הללו, שחקני טכנולוגיה גדולים בחרו אסטרטגית בגישה אחרת. במקום לבצע פיתוח פנימי, הם בחרו לרכוש סטארט-אפים בינה מלאכותית. השינוי הטקטי הזה לא רק מזרז את כניסתם לנוף ה-AI התחרותי, אלא גם ממצב אותם לנצל את הפוטנציאל החדשני הקיים בתוך הישויות המיוחדות הללו.

פרדיגמת רכישת AI

משנת 2010 עד 2023, נוף רכישת הבינה המלאכותית היה עד להתפתחות משמעותית. היה עלייה בולטת ברכישות עד 2021, שהגיעה לשיא של 231, ואחריה ירידה ל-189 ב-2023. גורמים פוטנציאליים התורמים לירידה זו כוללים את השיבושים הכלכליים שנגרמו עקב מגיפת COVID-19, שייתכן שהאטה את פעילות ההשקעות. יתר על כן, שוק ה-AI התבגר ורווי, כאשר חברות טכנולוגיה גדולות כבר ספגו סטארט-אפים מבטיחים רבים.

המובילות את מגמת הרכישה הזו הן ענקיות הטכנולוגיה הידועות ביחד FAMGA (פייסבוק, אפל, מיקרוסופט, גוגל ואמזון). הם שלטו בעקביות בסצנת הרכישות, והיוו את רוב הרכישות. בשנת 2023, FAMGA הייתה אחראית ל-76 מתוך 189 הרכישות. באופן דומה, ב-2021 הם היוו 76 מתוך 231 רכישות. בין חברי FAMGA, אפל מובילה עם 29 רכישות, אחריה גוגל עם 15, מיקרוסופט עם 13, פייסבוק עם 12 ואמזון עם 7. ההוצאה המשותפת שלהן על רכישות בינה מלאכותית מ-2010 עד 2023 הסתכמה ב-19.7 מיליארד דולר ניכר.

חברי FAMGA נוקטים באסטרטגיות שונות בכל הנוגע לרכישות בינה מלאכותית. אפל נותנת עדיפות ראיית מחשב, עיבוד שפה טבעית, זיהוי קול ושירותי בריאות כדי לשפר את מוצריה. גוגל מתמקדת בהרחבת AI בחיפוש, פרסום, ענן, בריאות וחינוך, עם דגש מיוחד על למידה עמוקה.

כמו כן, מיקרוסופט מחזקת את תוכנת הענן והארגונית שלה באמצעות רכישות בעיבוד שפה טבעית, ראיית מחשב ואבטחת סייבר. פייסבוק שואפת לשפר את המדיה החברתית באמצעות ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית ומציאות מדומה. באופן דומה, אמזון מגוונת בתחום המסחר האלקטרוני, הענן, שירותי הבריאות והבידור, עם דגש על עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת ורובוטיקה.

למרות המטרות הייחודיות שלהם, חברי FAMGA חולקים תחומי עניין משותפים בטכנולוגיות כגון עיבוד שפה טבעית וראייה ממוחשבת, המניעות את אסטרטגיות רכישת הבינה המלאכותית שלהם.

היתרונות של רכישת סטארט-אפים בינה מלאכותית

רכישת סטארט-אפים של AI מציעה יתרונות משמעותיים לענקיות הטכנולוגיה. זה מאפשר להם לאמץ טכנולוגיה מתקדמת ולקבל גישה לכישרונות יקרי ערך, שבתורו פותחים דלתות לשווקים חדשים. לדוגמה, רכישת Siri על ידי אפל ב-2010 אפשרה שילוב של עוזר קולי באייפון 4S.

באופן דומה, רכישת DeepMind על ידי גוגל ב-2014 שיפרה שירותים כמו חיפוש והמלצות. רכישת Nuance של מיקרוסופט ב-2017 שיפרה תוכנת ענן וארגונית באמצעות זיהוי דיבור משופר.

בנוסף ליתרונות הטכנולוגיים, רכישות אלו מספקות גם גישה לכישרונות שמשפרים את יכולות הבינה המלאכותית. מיקרוסופט, למשל, שכרה את המייסדים השותפים של Maluuba, בעוד שפייסבוק הביאה את המייסד השותף של Wit.ai עבור מומחיות בשפה טבעית ובדיבור.

יתרה מכך, רכישות אלו מאפשרות התרחבות לשווקים וקווי מוצרים חדשים. רכישת Nervana על ידי אינטל ב-2016 חיזקה את מעמדה בפיתוח שבבי AI, ורכישת Salesforce של MetaMind בשנת 2016 הביאה ליצירת פלטפורמת הבינה המלאכותית איינשטיין.

האתגרים של רכישת סטארט-אפים בינה מלאכותית

רכישת סטארט-אפים בינה מלאכותית מציבה גם אתגרים עבור הרוכשים. אתגרים אלה כוללים נושאים הקשורים לפרטיות נתונים, אתיקה, מחלוקות משפטיות, מכשולים רגולטוריים ושנאת סיכונים. לדוגמה, רכישת WhatsApp של פייסבוק ב-2014 עוררה חששות לגבי השימוש בנתונים, והביאו לקנס משמעותי מהנציבות האירופית. כדי לטפל בחששות אתיים, גוגל הקימה ועדת אתיקה לאחר שרכשה את DeepMind ב-2014 כדי לפקח על מחקר רגיש.

יתרה מכך, חלק מהרכישות הובילו למחלוקות משפטיות ולהשלכות כספיות. רכישת אוטו של אובר ב-2016, למשל, הביאה לתביעה של Waymo. בנוסף, ייתכן שיידרשו אישורים רגולטוריים, כפי שניתן לראות ברכישת IBM של פרומונטורי קבוצת פיננסית בשנת 2016, שם היה צורך באישור רגולטורי כדי למנף מומחיות באימון בינה מלאכותית.

רכישת סטארט-אפים בינה מלאכותית יכולה גם להתמודד עם ספקנות ואתגרי יישום. רכישת אמזון של קיווה מערכות בשנת 2012, למשל, נתקל בהתנגדות ובתהליך הטמעה ממושך לרובוטים מחסנים.

ההשפעה של רכישת סטארט-אפים בינה מלאכותית

לרכישת סטארט-אפים בינה מלאכותית על ידי חברות טכנולוגיה גדולות יש השפעה משמעותית על הסטארט-אפים עצמם. התוצאות של רכישות אלו משתנות בהתאם לגורמים כגון שימור או אובדן של אוטונומיה, תרבות וחדשנות בחברה הנרכשת. לדוגמה, DeepMind לאחר שנרכשה על ידי גוגל, שמרה על האוטונומיה שלה והמשיכה לקדם חדשנות, מה שמדגים אינטגרציה מוצלחת שמעריכה יצירתיות.

מצד שני, סירי איבדה את האוטונומיה שלה והפכה לעוזרת הקולית של אפל. כמו כן, עימותים תרבותיים, כמו המקרה של וואטסאפ עם פייסבוק, הובילו לעזיבת אנשי מפתח. עם זאת, כמה רכישות הצליחו לשמר את המערך התרבותי. אינסטגרם, למשל, נשארה בהתאמה תרבותית לפייסבוק לאחר רכישתה ב-2012, ומייסדיה המשיכו להיות מעורבים עד 2018.

במונחים של חדשנות במוצר, התוצאות של רכישות אלה עשויות להשתנות. כמה סטארטאפים, כמו Zoox, שנרכשה על ידי אמזון ב-2020, פרחו עם משאבים מוגברים, מה שהוביל להשקת שירות מוניות לנהיגה עצמית ב-2021.

עם זאת, ישנם גם מקרים שבהם רכישות התמודדו עם כישלונות. רכישת אוטו של אובר ב-2016, למשל, חוותה אתגרים ובסופו של דבר הפסיקה את פרויקט המשאית האוטומטית שלה ב-2018 עקב סכסוכים משפטיים עם Waymo. דוגמאות אלו מדגימות את התוצאות וההשפעות המגוונות של רכישת סטארט-אפים בינה מלאכותית, כולל הצלחות וגם אתגרים עבור החברות המעורבות.

בהסתכלות על ההשפעה הרחבה יותר על חדשנות, תחרות ורגולציה, רכישות אלו מעצבות את משמעת הבינה המלאכותית. ההשפעה על חדשנות תלויה בשימור האוטונומיה והתרבות. לדוגמה, רכישת DeepMind על ידי גוגל ב-2014 קידמה חדשנות על ידי שמירה על מחקר חדשני. לעומת זאת, רכישת אוטו של אובר ב-2016 הביאה להשבתות תפעוליות ולמחלוקות משפטיות, והפריעו לחדשנות בכלי רכב אוטונומיים.

התחזית העתידית וההשלכות של רכישות בינה מלאכותית

במבט קדימה, העתיד של רכישות בינה מלאכותית טומן בחובו הבטחה משמעותית. שוק הבינה המלאכותית צפוי להגיע ל-733.7 מיליארד דולר ב- 2027, מונע על ידי שיעור צמיחה שנתי מורכב של 42.2%. צמיחה זו מונעת על ידי גורמים כמו האימוץ ההולך וגובר של שירותים מבוססי ענן, עלייה בביקוש לפתרונות חכמים, והתקדמות בטכנולוגיות ומחקר בינה מלאכותית. עם למעלה מ-40 מקטעי AI, כולל ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, רובוטיקה ושירותי בריאות, הנוף מתרחב ללא הרף באמצעות סטארט-אפים חדשים ויישומים חדשניים.

בנוסף, ההכללה העולמית הולכת ותופסת בולטות, כאשר סטארט-אפים בינה מלאכותית מאזורים שונים תורמים לשוק. 10 המדינות המובילות עם הכי הרבה חברות סטארט-אפ בינה מלאכותית בשנת 2020 היו ארה"ב, סין, הודו, בריטניה, ישראל, קנדה, גרמניה, צרפת, יפן ודרום קוריאה, המייצגות ביחד 77% ממספר הסטארטאפים הכולל של בינה מלאכותית. 88% מסך המימון שגויס. ראוי לציין שגם סטארטאפים ממדינות כמו ברזיל, ניגריה, סינגפור ואוסטרליה תורמים תרומות ראויות לציון.

בשורה התחתונה

נוף רכישת הבינה המלאכותית, בראשות שחקני טכנולוגיה גדולים כמו FAMGA, חווה זינוק בשנים האחרונות. למרות האתגרים, ישנם יתרונות משמעותיים עבור ענקיות הטכנולוגיה, כולל כניסה מואצת, רכישת כישרונות וחקר שווקים. העתיד של שוק הבינה המלאכותית נראה מבטיח הודות להכללה העולמית, סגמנטים מגוונים וצמיחה משמעותית צפויה. הצלחתם של סטארט-אפים בינה מלאכותית מושפעת מהדינמיקה המורכבת של נתונים, כישרון, הון, חדשנות ותחרות, בעוד שרכישות משפיעות עמוקות על חדשנות, תחרות ורגולציה.