ืืืืืืช ืฉื Anderson
ืืืงืจ ืืืฆื ืฉื ืฉืื ืืฉืชืืฉืืช ืคืืืช ืืืื ืืืืื ืฆืื ืืืืืืชืืช ืืืฆืจืช, ืืืื ืืฉืฉืืช ืืืกืจืืื

מחקר חדש בראשות אוניברסיטת אוקספורד מסיק שנשים משתמשות באינטליגנציה מלאכותית יוצרת הרבה פחות מגברים – לא מפני שהן חסרות מיומנויות, אלא מפני שהן דואגות יותר לנזק של אינטליגנציה מלאכותית למקומות עבודה, פרטיות, בריאות הנפש ולחברה עצמה.
כמטרות העיקריות של תוכן לא מורשה דיפפייק, נשים היו מזוהות חזק עם אקטיביזם בנוגע לזרם שנוי במחלוקת זה של אינטליגנציה מלאכותית יוצרת במשך שבע השנים האחרונות, מה שהוביל ל ניצחונות משמעותיים בזמן האחרון.
אולם, מחקר חדש בראשות אוניברסיטת אוקספורד טוען שאפיון זה של דאגה נשית סביב אינטליגנציה מלאכותית הוא צר מדי, ומוצא שנשים משתמשות באינטליגנציה מלאכותית יוצרת מכל הסוגים הרבה פחות מגברים – לא בגלל פערים בגישה או מיומנות, אלא מפני שהן נוטות יותר לראות בה כמזיקה לבריאות הנפש, תעסוקה, פרטיות וסביבה.
המאמר אומר:
‘באמצעות נתוני סקר לאומיים מהממלכה המאוחדת מ [2023–2024], אנו מראים כי נשים מאמצות GenAI באופן משמעותי פחות מגברים, מפני שהן תופסות את הסיכונים החברתיים שלה באופן שונה.
‘מדד המרכיב שלנו התופס את הדאגות לגבי בריאות הנפש, פרטיות, השפעה על האקלים וערעור השוק העבודה מסביר 9-18% מהשונות באימוץ ודורג בין המנבאים החזקים ביותר עבור נשים בכל הקבוצות הגיל – עוקף את הספרות הדיגיטלית והחינוך עבור נשים צעירות.’
הפערים הרחבים ביותר, על פי החוקרים, מופיעים בין משתמשים צעירים, בעלי יכולות דיגיטליות גבוהות, המביעים דאגה חזקה לגבי סיכונים חברתיים, עם פערי מגדר בשימוש אישי המגיעים ליותר מ-45 נקודות אחוז:
[…]
המאמר ממשיך באותו אופן, תוך שמירה על אותה המבנה, פורמט, ו-URLs.












