בינה מלאכותית
בינה מלאכותית מנתחת DNA כדי לתארך שרידים ארכיאולוגיים
צוות מחקר בינלאומי בראשות אוניברסיטת לונד בשבדיה פיתח שיטה חדשה לניתוח DNA באמצעות בינה מלאכותית (AI) כדי לתארך במדויק עד שרידי אדם בני עשרת אלפים שנה.
המחקר החדש פורסם ב שיטות דוחות תאים.
מהפכה בשיטות הנתונים
הטכניקה החדשה יכולה לעזור למפות את האופן שבו אנשים היגרו לאורך ההיסטוריה, מה שנעשה לרוב על ידי תיארוך מדויק של שרידים עתיקים.
מאז שנות ה-1950, שיטת התיארוך הסטנדרטית היא תיארוך פחמן. שיטת תיארוך זו מבוססת על היחס בין שני איזוטופי פחמן שונים, והיא מילאה תפקיד עצום בארכיאולוגיה המודרנית. עם זאת, הטכנולוגיה לפעמים לא אמינה בכל הנוגע לדיוק, מה שעלול להקשות על מיפוי אנשים עתיקים וכיצד הם נעו.
הצוות אומר ששיטת התיארוך החדשה יכולה לסייע רבות לארכיאולוגים ופליאונטולוגים.
ערן אלחייק הוא חוקר בביולוגיה מולקולרית של תאים באוניברסיטת לונד.
"היכרויות לא מהימנות היא בעיה גדולה, שגורמת לתוצאות מעורפלות וסותרות. השיטה שלנו משתמשת בבינה מלאכותית כדי לתארך גנומים דרך ה-DNA שלהם בדיוק רב", אומר אלחייק.
מבנה אוכלוסייה זמני (TPS)
השיטה החדשה נקראת מבנה אוכלוסיה זמני (TPS), וניתן להשתמש בה כדי לתארך גנומים בני עד 10,000 שנה. במחקר, הצוות ניתח כ-5,000 שרידי אדם מהתקופה המזוליתית המאוחרת (10,000 - 8,000 לפני הספירה) ועד לתקופה המודרנית.
המחקר הראה שניתן לתארך את כל הדגימות שנחקרו בדיוק גבוה.
"אנחנו מראים שמידע על התקופה שבה חיו אנשים מקודד בחומר הגנטי. על ידי הבנת איך לפרש אותו ולמקם אותו בזמן, הצלחנו לתארך אותו בעזרת AI", המשיך אלחייק.
לדברי החוקרים, הם מצפים שעדיין יהיה צורך בתיארוך פחמן רדיואקטיבי. TPS ישמש ככלי משלים בתחום הפלאוגאוגרפי, וניתן להשתמש בו כאשר קיימת אי ודאות לגבי תוצאות תיארוך פחמן רדיואקטיבי. לדוגמה, לאחד הממצאים המפורסמים של גולגולת אנושית מ-Zlatý kůň בצ'כיה של היום יש טווח תאריכים עצום בין 15,000 ל-34,000 שנים.
"תיארוך רדיוקרבוני יכול להיות מאוד לא יציב ומושפע מאיכות החומר הנבדק. השיטה שלנו מבוססת על DNA, מה שהופך אותה למוצקה מאוד. עכשיו אנחנו יכולים להתחיל ברצינות להתחקות אחר מוצאם של אנשים קדומים ולמפות את נתיבי הנדידה שלהם", מסכם אלחייק.
