המרוץ האינטליגנציה המלאכותית: דמיון נגד תשתית

במשך עשורים, חברות ענק כמו Meta, Google, ו-Apple הובילו את תעשיית הטכנולוגיה. אבל כאשר מדברים על אינטליגנציה מלאכותית, אלו אינן החברות שרוב האנשים חושבים עליהן. במקום זאת, זה כלים כמו ChatGPT, Midjourney, ו-Runway שמעצבים את התפיסה הציבורית של אינטליגנציה מלאכותית.

במשך כמה שנים, חברות אינטליגנציה מלאכותית ילידות כמו OpenAI, Anthropic, ו-Stability AI (וכלים שפותחו על ידיהן) עברו מחברות אלמוניות לשמות בית. זו בעיה גדולה מאוד עבור ענקיות הטכנולוגיה המובילות, וברור שהן נמצאות כרגע בעמדת נחיתות.

אף על פי שהשחקנים הגדולים הם בעלי כלים אינטליגנציה מלאכותית משלהם שאנשים משתמשים בהם בפעילות – Meta AI, Apple Intelligence, ו-Grok – רבים עושים זאת רק משום ששירותים אלו מובנים בתוך הכלים והאקוסיסטמות שהם כבר מורגלים איתם: Instagram, iOS, X, וכו’. כאשר מדובר בחדשנות, עם זאת, רוב המאמצים הראשונים מחפשים את הפתרון שלהם במקום אחר.

מיסיונרים ושכירי חרב

ענקיות הטכנולוגיה מתחרות כעת נגד חברות הסטארט-אפ המהירות והגמישות שהן היו פעם.

וכאשר החברות המובילות מנסות להשיג את החידוש, הן מוצאות את עצמן בעמדה לא מוכרת: רדיפה אחרי חדשנות, במקום לקבוע את קצבה כפי שעשו בעבר. אבל, במקום לחדש את עצמן מתוך הבעיה שנקלעו אליה, השחקנים המובילים מחפשים בהולך כל הזמן להביא כישרונות ממקומות אחרים או להישען על שירותים קיימים כדי לשפר את משחקם.

Apple, למשל, מדווח כי בוחנת את האפשרות להעביר את LLMs הליבה שלה ל-OpenAI או Anthropic. זו היא צעד שנראה בלתי חשוב עבור חברה שהייתה היסטורית בנאיבית לבנות הכל בעצמה. Meta, בינתיים, הכריזה לאחרונה על גיוס המוני עובדים לצוות חדש “Superintelligence” בראשות Alexandr Wang, לשעבר CEO של Scale AI.

Sam Altman של OpenAI מתח ביקורת על המהלך הזה, שגייס כישרונות מחברתו של Altman, וטוען כי ניסיונות לייבא תרבות ממקומות אחרים נידונים לכישלון, וכי “מיסיונרים ינצחו את שכירי החרב”. הרמז של Altman ברור: תרבות נובעת מהאומץ והשכנוע הדרושים לקחת סיכון ולבנות משהו מאפס.

כמובן, במרוץ האינטליגנציה המלאכותית, עשיית כל דבר עם אפס היא קשה, משום שבנייה והפעלה של שירותי אינטליגנציה מלאכותית היא יקרה מאוד. ללא השקעה משמעותית, צמיחה מתמשכת היא בלתי אפשרית. זו מציאות שחברות AI ילידות קטנות רבות מתמודדות איתה כרגע.

כיסים עמוקים נגד חשיבה עמוקה

כלים ידועים כמו GitHub’s Copilot ו-ChatGPT כבר הורידו את מגבלות השימוש, בעוד כלים כמו Midjourney ו-Runway מציעים מודלים תמורת תשלום עם הצעות חינמיות מאוד מוגבלות. אפילו OpenAI הכריזה לאחרון שהיא צריכה להגדיל את ההכנסות שלה פי 40 כדי להיות רווחית. (Altman צריך לקוות שמשקיעיו הם לטווח ארוך…)

לפשוט, חברות המעוניינות לשלוט בתחום האינטליגנציה המלאכותית צריכות כיסים עמוקים. ענקיות הטכנולוגיה המובילות כמו Meta ו-Apple מתאימות לתיאור הזה. הן הן בעלות התשתית, הן הן בעלות הבסיסי הקיים, והן הן בעלות הכסף. האם הן הן בעלות הרעיונות הגדולים, הן עשויות להמתין עד שיישארו האחרונות.

בינתיים, נראה כי חברות אלו מנסות לקנות את דרכן בחזרה לתחרות על ידי גיוס ורכישה של מה שחברות AI קטנות יותר בונות מהיסוד. זהו עוד דוגמה לגישה ותיקה בסצנת הטכנולוגיה – אם אתה לא יכול לנצח, קנה אותם.

עם זאת, חברות האינטליגנציה המלאכותית הילידות הן אלו שנמצאות כרגע בנהיגה. אין זה מעבר למידה לומר כי הן הן אלו שמגדירות כרגע מהי אינטליגנציה מלאכותית ומה היא יכולה לעשות. באותו אופן ש-Hoover, Xerox, ו-Jacuzzi הפכו לסימנים מסחריים גנריים, השמות ChatGPT ו-OpenAI כבר הפכו למילים נרדפות לאינטליגנציה מלאכותית.

אף על פי כן, זה אינו אומר ש-Google או Meta לא יכולות להשיג או אפילו לעקוף אותן.

עובדים קשה או כמעט לא עובדים?

לעקוף חברות קטנות שיש להן חדשנות וגמישות מובנות ב-DNA שלהן היא בקשה גדולה, אבל מתן רשות לצוותים החדשים לעבוד במהירות, לקחת סיכונים, ואולי לעשות כמה טעויות בדרך, יכול לשלם כאשר מדובר בנגד תחילתן המאוחרת.

בתחום הטכנולוגיה, אין זה חריג שמתחרים שנחשבו פעם לאנדרדוג יסיימו חזק ויצאו כמנצחים. כרגע, דווקא החברות המובילות הן האנדרדוג. פניות אסטרטגיות אלו עשויות להיות תחילתו של קאמבק, או שמא יתגלו כניסיונות אחרונים להישאר רלוונטיים. הזמן יגיד מי מהם יתגלה כנכון.

דבר אחד בטוח: אם מישהו כן מצליח לעקוף את המובילים הנוכחיים בתחום האינטליגנציה המלאכותית, הם צריכים לתכנ