חוקרים יוצרים רובוט שמציג הבנה בסיסית של אמפתיה לשותף רובוטי

מחקר אחרון הצליח להעניק לרובוט צורה פרימיטיבית של אמפתיה, ובכך מאפשר לרובוט לחזות את מטרותיו ופעולותיו של שותף רובוטי.

צוות של מהנדסים מבית הספר להנדסה ומדעים שימושיים של אוניברסיטת קולומביה עיצב רובוט שיכול לחזות בהצלחה את פעולותיו ומטרותיו של רובוט שותף על בסיס מספר מסגרות של וידאו. המהנדסים טוענים כי הרובוט והבינה המלאכותית שלו מציגים צורה פרימיטיבית של אמפתיה, וכי מחקרים עתידיים בתחום זה יוכלו לסייע לרובוטים לפתח “תיאוריה של מוח”.

המחקר האחרון הונהג על ידי פרופסור הוד ליפסון ממעבדת המכונות היצירתיות של קולומביה אינג’ינירינג. המחקר שנערך על ידי ליפסון וצוותו הוא רק חלק אחד ממאמץ אקדמי רחב יותר לאפשר לרובוטים להבין ולחזות את מטרותיהם של רובוטים אחרים, ואולי אף בני אדם. חיזוי זה חייב להיעשות כולו דרך ניתוח נתונים שנאספו על ידי חיישנים, בעיקר נתונים חזותיים.

רובוט צופה ברובוט

צוות החוקרים בנה רובוט שפועל בתוך “פנים” בשטח של כ-6 רגל מרובע. הרובוט תוכנת לחפש מעגלים ירוקים ולנוע לעברם, אך לא כל המעגלים הירוקים ב”פנים” היו גלויים לרובוט. חלק מהמעגלים הירוקים היו קלים לראות מנקודת המוצא של הרובוט, אך מעגלים אחרים היו מוסתרים מאחורי קופסת קרטון גדולה.

רובוט שני תוכנת לצפות ברובוט הראשון, ולצפות בו ב”פנים” למשך כשעתיים. לאחר שצפה בשותפו הרובוטי, הרובוט הצופה היה מסוגל לחזות הן את המטרה והן את הנתיבים של שותפו, ברוב המקרים. הרובוט הצופה היה מסוגל לחזות במדויק את הנתיב שנלקח על ידי הרובוט האחר, עם דיוק של 98%, אף על פי שהרובוט הצופה לא היה מודע לחוסר יכולתו של הרובוט החוקר לראות מאחורי הקופסה.

אחד מהמחברים הראשיים של המחקר, בויאן צ’ן, הסביר דרך ScienceDaily כי תוצאות המחקר מדגימות את היכולת של רובוטים לפרש את העולם מנקודת מבטו של רובוט אחר.

“היכולת של הצופה לשים עצמו בנעליו של שותפו, כביכול, ולהבין, ללא הדרכה, האם שותפו יכול או לא יכול לראות את המעגל הירוק מנקודת המבט שלו, היא אולי צורה פרימיטיבית של אמפתיה”, הסביר צ’ן.

צוות המחקר ציפה כי הרובוט הצופה יוכל לחזות את פעולותיו הקצרות-טווח של הרובוט החוקר, אך מה שהם מצאו היה כי הרובוט הצופה לא רק היה מסוגל לחזות פעולות קצרות-טווח, אלא גם היה מסוגל לחזות פעולות ארוכות-טווח יותר, על בסיס מספר מסגרות של וידאו.

“תיאוריה של מוח”

ברור כי ההתנהגויות שהרובוט החוקר מציג הן פשוטות יותר מאשר הרבה מהפעולות שבני אדם מבצעים, ולכן חיזוי מטרותיהם והתנהגויותיהם של בני אדם הוא עדיין רחוק. עם זאת, החוקרים טוענים כי מה שמשותף לחיזוי פעולותיו של אדם ופעולותיו של רובוט הוא השימוש ב”תיאוריה של מוח”. מחקרים פסיכולוגיים מראים כי בני אדם מתחילים לפתח תיאוריה של מוח סביב גיל 3. תיאוריה של מוח היא הכרחית לשיתוף פעולה, אמפתיה ורמאות. צוות המחקר מקווה כי מחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לסייע למדענים לפתח רובוטים מתוחכמים יותר.

כפי שצוין, בעוד שאמפתיה מתייחסת בדרך כלל לתכונה חיובית שמאפשרת שיתוף פעולה, היא גם נדרשת לפעולות שליליות כגון רמאות. כדי לרמות מישהו בהצלחה, יש להבין את רצונותיו וכוונותיו. זה פותח שאלות אתיות, שכן כאשר רובוטים יוכלו לרמות בני אדם, מהו המנגנון שימנע מהם להיעשות בידי “שחקנים רעים” להשפיע ולנצל אנשים?

בעוד שהרובוט הצופה אומן באופן בלעדי על נתונים חזותיים, ליפסון מאמין כי בעיקרון, מערכת חיזוית דומה יכולה להיעשות על בסיס שפה אנושית, שכן אנשים רבים מדמיינים דברים ב”עין המוח”, חושבים באופן חזותי.

מאמציהם של צוות המחקר הקולומביאני הם חלק ממאמץ רחב יותר להעניק לבינה מלאכותית “תיאוריה של מוח” ואמפתיה. אואן מת’יוס, המנהל של AI וחדשנות ב-Contact Engine, טען לאחרונה כי על מנת ש-AI יוכלו להיות יותר אמפתיים, הם יצטרכו להיות מסוגלים לשקלל כוונות מרובות, ולא רק אחת. בני אדם רבים מחזיקים בכוונות מרובות, לעיתים רצונות ורגשות סותרים, ו-AI יצטרכו להיות יותר גמישים בטיפול בכוונות אנושיות.