ืจืืืืืืงื
ืืืืจ ืืืฉ ืืืขื ืฉืจืืืืืื ืฆืจืืืื ืืืืื ืื ืืข ืืืื
מאמר חדש של המרכז הלאומי לרובוטיקה גרעינית, השוכן באוניברסיטת בירמינגהאם, טוען כי רובוטים צריכים להבין מניע כמו בני אדם. אם ברצוננו שבני אדם ורובוטים יעבדו ביחד בצורה יעילה ובטוחה, הרובוטים לא יכולים פשוט לבצע משימות ללא ידיעת הסיבה שהם עושים אותם.
המחבר הראשי של המאמר הוא ד”ר ולריו אורטנזי מאוניברסיטת בירמינגהאם. הוא אומר כי זה נחוץ כיוון שהכלכלה הופכת לאוטומטית, מחוברת ודיגיטלית בהדרגה. זה גם חשוב כיוון שתהיה עלייה דרמטית באינטראקציות בין בני אדם לרובוטים הן במפעלים והן בבתים.
המאמר פורסם ב Nature Machine Intelligence. הוא מתמקד בחלקו על רובוטים המשתמשים באובייקטים ו’אחיזה’, פעולה שנעשית בקלות בטבע אך מאתגרת בקרב רובוטים.
הרובוטים הנוכחיים במפעלים בוחרים אובייקטים בעיוורון שהם כבר מכירים. אובייקטים אלו גם נמצאים במקומות מוגדרים מראש בזמנים נבחרים. אם מכונה הייתה אוספת אובייקט שהיא לא מכירה, ובמקום אקראי, היא הייתה זקוקה לטכנולוגיות מורכבות רבות שעובדות יחד. חלק מהטכנולוגיות האלו הן מערכות ראייה ו- AI מתקדם. אלו עוזרים למכונה לראות את המטרה ולקבוע את תכונותיה. חלקן אפילו דורשות חיישנים הממוקמים באחיזה כדי למנוע מהרובוט לרמוס את האובייקט.
חוקרים מהמרכז הלאומי לרובוטיקה גרעינית אומרים כי אפילו עם כל הטכנולוגיות, המכונה עדיין לא יודעת את הסיבות לאיסוף אובייקט. בגלל זה, מה שפעם נחשב לפעולות מוצלחות שבוצעו על ידי רובוטים יכול להיות למעשה כישלונות בעולם האמיתי.
המאמר ב Nature Machine Intelligence משתמש בדוגמה של רובוט המספק אובייקט ללקוח לאחר איסופו. הרובוט אוסף את האובייקט בהצלחה ללא ריסוקו. הבעיה עולה כאשר הרובוט מכסה ברקוד אימותי חשוב. זה אומר שהאובייקט לא יכול להיות מעקב ואין מידע המאשר את המשלוח המוצלח של האובייקט. זה מסבך את הדברים וגורם לכישלון של מערכת המשלוח, כיוון שהרובוט לא יודע את ההשלכות מסוימות של איסוף האובייקט בצורה לא נכונה.
ד”ר אורטנזי ושותפיו למאמר דיברו על דוגמאות אחרות.
“דמיינו לעצמכם שאתם מבקשים מרובוט למסור לכם מסור בסדנה. על פי הנורמות הנוכחיות, הדרך הטובה ביותר לרובוט לאסוף את הכלי היא בידית. לצערנו, זה יכול להיות שמכונה עוצמתית מאוד תניע מהר מחוט קטלני לעברכם, במהירות. במקום זאת, הרובוט צריך לדעת מהי המטרה הסופית, כלומר למסור את המסור בבטחה לעמיתו האנושי, כדי לשקול מחדש את פעולותיו.”
“תרחיש אחר מדמיין רובוט המעביר כוס מים לתושב בבית אבות. הוא חייב לוודא שלא יפיל את הכוס, אך גם שהמים לא ישפכו על המקבל במהלך הפעולה, או שהכוס תוצג בצורה שהאדם יוכל להחזיק בה.”
“מה שברור לבני אדם חייב להיות מתוכנת למכונה, וזה דורש גישה שונה מאוד. המדדים המסורתיים שחוקרים השתמשו בהם ב-20 השנים האחרונות כדי לבדוק עיבוד רובוטי, אינם מספיקים. במובן המעשי, רובוטים צריכים פילוסופיה חדשה כדי להיאחז.”
פרופסור רוסטמן סטולקין, המנהל של המרכז הלאומי לרובוטיקה גרעינית, דיבר על תפקיד הארגון בפיתוח הטכנולוגיה הזו.
“המרכז הלאומי לרובוטיקה גרעינית הוא ייחודי בעבודה על בעיות מעשיות עם תעשייה, תוך כדי יצירת מחקר אקדמי חדשני וברמה הגבוהה ביותר – כפי שמומחש במאמר החלוצי הזה.”
המחקר החדש נעשה עם המרכז למצוינות בראייה רובוטית באוניברסיטת טכנולוגיה של קווינסלנד, אוסטרליה, Scuola Superiore Sant’Anna, איטליה, המרכז הגרמני לחקר החלל (DLR), גרמניה, ואוניברסיטת פיזה, איטליה.
