ืืื ื ืืืืืืชืืช
ืฉืืืืฉ ืืืืืืช ืืืื ื ืืืฉืืคืช ืกืืืืช ืืืืื ืคืืืคืื

צוות של מדענים באוניברסיטת קנטקי שהצליח, כפי שThe Guardian אומר, נמצא בארון הקודש של בית כנסת בעין גדי בישראל, ושהכיל טקסט מספר ויקרא, עוסק כעת במשימה קשה ומורכבת יותר – קריאת המגילים המפוחמים שנותרו אחרי התפרצות הר וזוב בשנת 79 לספירה בעיר האיטלקית פומפיי.
בעוד שהצוות בראשות פרופ’ ברנט סילס הצליח לקרוא את הקלף שנמצא בבית כנסת בעין גדי ישראל עם ‘רק’ קרני רנטגן בעלות אנרגיה גבוהה, הפעם, בשל הדרך בה המגילים של פומפיי נוצרו ונכתבו, הם ייאלצו להשתמש בלמידת מכונה כדי לנסות ולפתור את התעלומות המוסתרות במגילים הללו.
הם יבדקו את המחירים שלהם על שני מגילים שטרם נפתחו ששייכים ל Institut de France בפריז והם חלק מאוסף של כ-1,800 מגילים שהתגלה לראשונה ב-1752 במהלך חפירות הרקולנאום. כפי שThe Guardian מצביע, הם מהווים את הספרייה השלמה היחידה מהעת העתיקה, עם רוב האוסף שמור כעת במוזיאון בנאפולי.
פרופ’ סילס הסביר את הבעיה שהצוות שלו מתמודד איתה – “אף על פי שאתה יכול לראות על כל פיסת פפירוס שיש כתיבה, לפתוח אותה ידרוש שהפפירוס יהיה באמת גמיש – והוא לא עוד.” הבעיה גם נעוצה בעובדה ש“בעוד שהמגיל מעין גדי הכיל דיו מבוסס מתכת שמופיע בנתוני רנטגן, הדיו ששימשו על מגילי הרקולנאום נחשבים להיות מבוססי פחמן, העשויים באמצעות פחם או סוט, מה שאומר שאין הבדל בולט בין הכתיבה לפפירוס בסריקות רנטגן.”
כדי להתמודד עם הבעיה, הצוות החליט להשתמש הן בקרני רנטגן בעלות אנרגיה גבוהה והן בבינה מלאכותית. השיטה שהם משתמשים בה כוללת צילומים של חלקים ממגילים עם כתיבה גלויה לעין. אלו מוזנים ל“לימד אלגוריתמי למידת מכונה היכן צפויה להיות דיו בסריקות רנטגן של אותם חלקים, שנאספו באמצעות מספר טכניקות.”
הצוות מונחה על ידי המושג ש“המערכת תבחר ותלמד הבדלים עדינים בין אזורים מדוהמים וריקים בסריקות רנטגן, כגון הבדלים במבנה של סיבי פפירוס.” לאחר שהמערכת מאומנת על חלקים אלו, הרעיון הוא ליישם אותה על הנתונים מהמגילים השלמים, וקיווים שזה יחשוף את הטקסט המצוי במגילים.
סילס הוסיף כי הצוות סיים לאסוף את נתוני הרנטגן וכעת בתהליך אימון האלגוריתמים המיועדים, שישומשו על המגילים בחודשים הקרובים. “הדבר הראשון שאנו מקווים לעשות הוא לשכלל את הטכנולוגיה כך שנוכל פשוט לחזור עליה בכל 900 המגילים שנותרו [לא מעוטפים].”
דובר על חשיבות הגילויים האפשריים, ד”ר דירק אובינק, פפירולוג וקלאסיציסט באוניברסיטת אוקספורד, המעורב גם הוא בפרויקט, אמר כי ייתכן שהטקסט יהיה בלטינית. הוא הוסיף כי “יצירה היסטורית חדשה של סנקה הזקן התגלתה בין הפפירוסים הלא מזוהים של הרקולנאום רק בשנה שעברה, ובכך מראה מהם פלאים בלתי צפויים עדיין נותרו להתגלות.”










