מדיניות הגירה – דאגה מתמשכת לחוקרי AI

על פי סקר חדש, חוקרי AI מהגרים רואים בארצות הברית ובבריטניה את המדינות הפחות יציבות להגירה במונחים של הבטחת התיישבות ומעמד ויזה, מה שמהווה איום פוטנציאלי על השאיפות של מדינות אלו לתפוס מעמד מוביל במחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית.

המשיבים דירגו רשימה של מדינות לפי רמת האי-ודאות שהם חשו בנוגע למדיניות הגירה וויזה, עם רוב ברור שהשיב כי ארצות הברית נותנת את הסיבה הגדולה ביותר לדאגה, 69%, ובריטניה דורגה שנייה עם 44%.

גרף של דאגות חוקרי AI סביב מדיניות הגירה וויזה, לפי מדינה. המשיבים בחלק זה של הסקר דנים במדינות בהן הם מתגוררים כעת. מקור: https://arxiv.org/pdf/2104.07237.pdf

השפעה הנטו של התכנסות לאומנית בתקופת טראמפ, ועליית הברקזיט, נראה כי יצרו תחושת אי-ודאות וחוסר ביטחון מתמשך בקרב חוקרי AI מיומנים, אף על פי שמדינות אלו נקטו או בוחנות צעדים להפחתת המחסומים לכניסה עבור קטגוריה זו של עובדים מהגרים.

בכל זאת, ארצות הברית ובריטניה עדיין מובילות ברשימת המדינות שחוקרי AI הכי ככל הנראה יבחרו להגר אליהן, על בסיס איכות החיים וידע, הנהגה והשקעה במחקר AI:

המדינות שחוקרי AI הכי ככל הנראה ירצו להגר אליהן, על פי תגובות מחוקרים שהעריכו יותר מ-25% סיכוי להגירה בתוך שלוש שנים.

ה דו”ח הוא שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיים שונים, כולל המרכז לביטחון וטכנולוגיה עתידית באוניברסיטת ג’ורג’טאון, המחלקה לממשל באוניברסיטת קורנל, המרכז לממשל AI במכון העתיד של האנושות באוניברסיטת אוקספורד, ואוניברסיטת פנסילבניה.

הסקר בוצע בקרב 524 חוקרי AI שהגישו מאמרים שהתקבלו לשני כנסים בולטים בתחום AI: כנס הבינלאומי ללמידת מכונה (ICML), וכנס על עיבוד מידע עצבי (NeurIPS).

החוקרים שאלו את הנבדקים היכן הם מתכננים להגר לעבוד, המניעים לבחירותיהם, ועד כמה מדיניות ההגירה ודרישות הויזה של מדינה משפיעות על בחירותיהם.

דאגה סביב נושאי ויזה הייתה במיוחד חזקה בבריטניה וקנדה, עם 44% ו-29% מהמשיבים, בהתאמה, שרואים בזה עניין רציני למחקר AI. לעומת זאת, רק 10-18% מנבדקי הסקר בסין, גרמניה, צרפת ושווייץ ראו בזה עניין לדאגה.

הדו”ח מייעץ כי ארצות הברית, בריטניה וקנדה צריכות ‘להישאר ערניות’ לדרכים בהן מדיניות ההגירה שלהן עלולה להשפיע על הזרם והאחזקה של כישרון AI הטוב ביותר, כולל סטודנטים מהגרים שעשויים לא לבחור להישאר במדינה אחרי שהשלימו את הכשרתם.

אפילו במקרים בהם חוקרי AI הכי מרוצים ממדינתם המאומצת, בהתחשב בכך שארצות הברית היא המנהיגה הנוכחית, שני שלישים או יותר מהחוקרים יחשבו להגר למיקומים או מדינות בהן תנאי העבודה ואיכות החיים תואמים ביותר לשאיפותיהם.

יתרונות מוכחים של אוכלוסיית חוקרים מהגרים

הדו”ח מצטט מספר מחקרים במהלך השנים שהראו קורלציה בין הגירה לחדשנות טכנולוגית. דו”ח מ-2010 חשף כי בין 1940-2000 היה גידול של 9-18% בפטנטים לנפש לכל נקודת אחוז אחת של עלייה בבוגרי קולג’ זרים באוכלוסייה.

מחקר נוסף ל-20 מדינות אירופאיות טען כי הגירה מיומנת שיפרה את יצירת הידע במגזר הציבורי והפרטי, על פי נתוני ביבליומטריה ופטנטים בין 1995-2008.

סין כיעד מחקר ל-AI

ב-2020 סין, שהבטיחה להיות המובילה העולמית במחקר AI עד 2030, עקפה את ארצות הברית במספר ציטוטים של כתבי עת בתחום AI. הדו”ח מציע כי הדירוג היחסית נמוך של סין במונחים של יעד הגירה, למרות התפקיד הגדל שלה במחקר AI, ניתן לייחס לשיקולים תרבותיים.

הדו”ח מציין כי השפעה זו גדלה עם המרחק ממדינת המוצא של החוקר, וכי ככל שחוקר AI השלים את לימודיו התיכוניים בסין, נטייתו לחיות ולעבוד בסין בעתיד עולה ל-53%.

קשר סיבתי בין התחלות AI חיוניות לאקדמיה

ב-2019 מחקר מאוניברסיטת רוצ’סטר ובית הספר לעסקים צ’ונג קונג זיהה קשר ברור בין ידע התחום של סטודנטים באוניברסיטה ליכולתם להקים חברות הזנק ולמשוך השקעות. המחקר מ-2019 גם מצא כי ‘שטף מוחות’ מובהק של פרופסורים ל-AI בפקולטות האקדמיות בארצות הברית בין 2004-2018 היה לו ‘אפקט מרתיע’ על יצירת פעילות יזמית חדשה בתחום.

גרף של ‘שטף המוחות’ של פרופסורים ל-AI באוניברסיטאות בארצות הברית בין 2004-2018. מקור: https://aiindex.stanford.edu/wp-content/uploads/2021/03/2021-AI-Index-Report-_Chapter-4.pdf

הדו”ח הצביע גם על השפעה שלילית במקרים בהם הפרופסורים הטובים ביותר ל-AI הוחלפו בצוות מאוניברסיטאות פחות דירוג, או עם פרופסורים ללא קביעות.

מספר עזיבות של פרופסורים מובילים ל-AI, לפי מוסד, 2004-2018. מקור: https://aiindex.stanford.edu/wp-content/uploads/2021/03/2021-AI-Index-Report-_Chapter-4.pdf